"4:10 אני אוסף אותך" אני מסיים את שיחת הטלפון עם המחסל, ומחכה. אולי בטרם אלחץ על כפתור הניתוק- ישנה המחסל את דעתו ויחוס עלי, אולי יתן לי עוד חצי שעת שינה לגנוב. לא!.
4:10 (במילים: ארבע ועשרה) שעה בה כל אדם נורמלי נמצא עמוק בין מחזור השינה השלישי לרביעי, בטח כשמדובר בשבת לפנות בוקר, כשהבטן אצל הנורמלי עדיין מעכלת את הקובה של שישי (רל"שית יקרה- קובה צמחוני. את יכולה להרגע), ואני צריך להיות כבר למטה אחרי התארגנות לריצת 36 ק"מ, המוזנקת בשעה 5:30 בשדות קיבוץ גן שמואל (אי שם ימינה).
בתום שיחת הטלפון אני מחייג לא.ב ומודיע "אם אתה רוצה לבוא איתנו תהיה אצלי ב 4:00, ודיר באלאק תאחר כי המחסל נוסע". כן, מניסיון גזרתי לו זמנים אחרת הייתי מוצא את שנינו למחרת בבוקר מחפשים 36 ק"מ ברחובות ת"א , לא סימפטי במיוחד.
אני מתעורר בבוקר (אם אפשר לקרוא לזה בוקר) ומייד מחייג שוב לא.ב "התעוררת?" התשובה היתה חיובית להפתעתי , אני מוכרח לציין. יותר מאוחר התברר לי שהבחור לא ממש ישן, ולא בגלל נדודי שינה כתוצאה מהתרגשות לקראת האימון, מה שהביא אותי בסופו של דבר למסר החשוב בסוף הפרק.
מציץ מחלון דירתי ומזהה את רכבו של המחסל גולש לו ברחבת החניה (לשמחתי הוא השאיר את הקאדילק עם החלונות השחורים בבית…), יורד למטה. בדיקת נוכחות קצרה: המחסל- נוכח. א.ב- נוכח, יאללה תן גז.
לשניהם היתה זו ארוכה אחרונה בדרך לברלין לפני הטייפר, בעוד שאני האמסטרדמי, יש לי עוד חודש של אימונים קשים לפני, ורק אחריו אזכה לרדת לטייפר (חידוד) לקראת המרתון, בשבילי זו עוד ארוכה "שגרתית".
מגיעים לנק' המפגש 40 (!) דקות לפני הזמן, וכל אחד מתפנה למשימותיו הפרטיות.
א.ב- משלים עוד חצי שעת שינה, אני- מחפש מקום להכין קפה, והמחסל- ממהר ל'ישיבה דחופה' עם חתולי הקיבוץ (הייתי חייב- מ.ד).
תדריך קצר בנק' הזינוק, כוון שעונים, קשירת שרוכים ובנדנות, בדיקת ג'לים סופית. יצאנו.
שלושה "לגים" של 12 ק"מ (כל לג- 2X6) סה"כ 36 ק"מ. כל ק"מ מסומן בחבית שעליה מונחים בקבוקי מים קרים, משקה איזוטוני ובננות, אותם דאגו להניח מבעוד מועד שניים מחברי הקיבוץ לטובתינו ולטובת עוד 25 ברלינאים ואמסטרדמים למיניהם, פשוט תענוג. מי שרמר "ארוכה שאינה נגמרת" ודאי התכוון שם ל"ארוחה שאינה נגמרת" כל מס' ק"מ אתה דוחף משהו לפה, ולא רק בשביל האנרגיה, זה פשוט נותן לך תעסוקה ומחזיק אותך גם בפן המנטאלי.
להלן פרטי הריצה "תכנון מול ביצוע":
תכנון שלי- לג ראשון קל, לג שני מגביר ב 10 שניות לק"מ, לג שלישי- מגביר בעוד 10 שניות לק"מ.
ביצוע שלי- ע"פ התכנון, מלבד החלשות משמעותית בשני הק"מ האחרונים.
תכנון א.ב- לדבריו הוא ייסתפק ב 30 ק"מ, מאחר והארוכה האחרונה שלו עומדת על 26 ק"מ.
ביצוע א.ב- מסיים את כל 36 הק"מ בקצב מדוד ועקבי, בריצה אחראית ושקולה! שאפו!
תכנון המחסל- לפתוח בקצב סביר שילך ויוגבר ככל שהק"מ חולפים, סיום על קצב מהיר במקצת מקצב המרתון החזוי.
ביצוע המחסל- מוצא לו פראייר אחר לחסל, נצמד לקצב המתוכנן ומשאיר גם את הפראייר מאחור.
סיימנו את הריצה מחויכם ומרוצים, כאשר שניהם סיימו בזה הרגע את האימונים הקשים לקראת המרתון שלהם, אני נשארתי "תקוע" עם עוד חודש של עבודה קשה לפני הירידה למחתרת. סליחה לטייפר.
המסר החשוב שאני לומד מכל הסיפור הוא פשוט:
אם אתה רוצה שא.ב יסיים את המרתון שלו בתוצאה טובה, אל תתן לו לישון לילה לפני, ועדיף שתדחוף לו לדם כמה שיותר אלכוהול.
אגב נראה לי שכדאי לך לקנות תוצרת הארץ ולקחת אתך לברלין, יצא לך יותר זול…יא תותח!
מישאל – תגיד לי אתה איזו בירה אתה מעדיף לשתות ?
תוצרת הארץ…
או בירה תוצרת חוץ?
אני בוחר תוצרת חוץ…בלי קשר למחיר – מנג'ר.
